May 08, 2021 05:23 UTC
  • חטיפת ראשות הממשלה

קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של ניגוד עניינים: הנאשם בפלילים בנימין נתניהו ביושבו כראש ממשלה זמני מונע, פשוטו כמשמעו, מינוי שר משפטים קבוע.

בג"ץ קבע כי אם הממשלה לא תמנה שר משפטים קבוע בתוך 48 שעות, הוא ידון בנושא בעצמו. הדד־ליין של בג"ץ פקע. אבל הבעיה היא שגם אם בג"ץ יורה לממשלה למנות שר משפטים, הוא לא יוכל לאלץ את נתניהו ובני גנץ לעשות זאת בהעדר הסכמה ביניהם. בערמומיותו השיב נתניהו שהוא מתחייב שהממשלה תדון במינוי שר משפטים ביומיים הקרובים — אך לא שהיא תקבל החלטה בעניין.

כבר לפני ארבעה חודשים קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שנתניהו מנוע מלעסוק במינויים במערכת אכיפת החוק ובבית המשפט העליון. מנדלבליט עשה זאת בעקבות התחייבותו המפורשת של נתניהו לפני שופטי בג"ץ להכפיף את עצמו להסדר ניגוד עניינים שיערוך עמו מנדלבליט — התחייבות שבלעדיה בג"ץ לא היה מאשר לנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. אלא שנתניהו מצא דרך מקורית להימנע מעיסוק במערכת אכיפת החוק ובבית המשפט העליון: אם הוא לא יכול לקבוע את זהות שר המשפטים, אז פשוט לא יהיה שר משפטים.

מנדלבליט מיטיב להבין את הסכנה שבאי מינוי שר משפטים, אבל נראה שאין בידיו הכוח או האומץ לאכוף את ההתחייבויות שהוא דרש מנתניהו, או לכפות עליו למנות את גנץ. ישראל לפותה בידיו של נאשם בפלילים חסר מעצורים, ומלבד משרד המשפטים, לא מכהנים כעת שרים במשרדי התקשורת, ההשכלה הגבוהה, משאבי המים, השוויון החברתי והמדע. כפי שכתב מנדלבליט, מעולם לא נותרו תפקידי שרים לא מאוישים זמן רב כל כך.

כזכור, לישראל אין גם מינוי קבוע לפרקליט המדינה ואין לה תקציב מדינה, כשגם הכנסת מושבתת בשל הפלונטר הפוליטי. במלים אחרות, ישראל משותקת. "החלל השלטוני לא סביר באופן קיצוני", סיכמה השופטת אסתר חיות בעתירות שהוגשו בדרישה למינוי שרים. הפתרון המתבקש הוא להחזיר את גנץ לתפקיד שר המשפטים, אותו מילא עד ה-1 באפריל. לא מדובר בשליפה מהמותן: גנץ מילא את התפקיד בהסכמה בין הליכוד לכחול לבן. הסירוב של נתניהו למינוי גנץ מהווה הוכחה נוספת לכך שלא מדובר בראש ממשלה נאשם בפלילים, אלא בנאשם בפלילים שחטף את תפקיד ראש הממשלה.