אוק 01, 2021 08:00 UTC
  • בעצם נסיגה לאחור

חרף התעקשותה של שרת הפנים איילת שקד להמשיך ברטוריקה העבשה של עידן נתניהו, ולמרות מאמציה הגמלוניים לשדר עסקים ימניים כרגיל ולחבל במאמצים לפתוח מחדש את הערוץ הדיפלומטי הישראלי־פלסטיני הסתום והחלוד ("אבו מאזן משלם כספים לגורמים שרוצחים יהודים ותובע את חיילי צבא ישראל בהאג, הוא לא פרטנר"), ממשלת השינוי ממשיכה לעשות צעדים דיפלומטיים ראשונים.

פגישתם של נפתלי בנט ונשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי, בשארם א־שייח, היא הביקור הרשמי והפומבי הראשון של ראש ממשלה ישראלי במצרים בעשור החולף. בנימין נתניהו וא־סיסי נפגשו פעמים רבות במשך השנים, אבל המפגשים היו בלתי רשמיים ולרוב חשאיים.

למצרים עצמה חשיבות כמתווכת בין ישראל להנהגת החמאס בעזה, וגם כמובילת מאמצי הקהילה הבינלאומית לשיקום עזה. גם שר החוץ יאיר לפיד הציג יוזמה דו־שלבית לשיקום רצועת עזה ("כלכלה תמורת ביטחון"), שאמנם אינה חדשנית בעקרונותיה, אבל הצגתה מחזקת את המסר שממשלת ישראל רוצה לפתוח דף חדש ביחסים שלה עם השכנים הקרובים, לרבות הפלסטינים בגדה ובעזה.

גם פגישתם של שר המלחמה בני גנץ והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בחודש שעבר ברמאללה מבשרת שינוי. זו היתה הפגישה הרשמית הראשונה של שר ישראלי עם אבו מאזן מאז 2010. שקד ויועצים מצדו של בנט דאגו אמנם להתנער ממנה, אבל נראה שמדובר באסטרטגיית השוטר השמאלני והשוטר הימני. לבסוף יש לציין גם את המפגש החשאי בין בנט למלך ירדן עבדאללה השני ביולי בעמאן, שסיים שנים של נתק בין מנהיגי המדינות, נתק שגם עליו חתום נתניהו.

קידום היחסים הדיפלומטיים עם הפלסטינים הם בראש רשימת האינטרסים האסטרטגיים והמוסריים של ישראל. יש מי שמצפים שממשלת "השינוי" תמשיך בקו המדיני שהיא נוקטת, ותתעלם מרעשי הרקע. אין מנוס ממדינה פלסטינית אוטונומית בגדה וברצועה עם סידורי בטחון על בסיס הסכם חתום.

בסופו של דבר, איך זו ממשלת שינוי מדיני אם ראש הממשלה ושרים מצהירים השכם והערב שאין היתכנות כיום להתקדמות להסדר עם הפלסטינים, שלא יהיה מו''מ עם הרשות הפלסטינית ובעצם מה שהיה הוא מה שיהיה. לב הבעיה היא עתיד היחסים עם הפלסטינים, ובכך לא רק שאין כל שינוי, אלא סטגנציה שלאור התקוות זו בעצם נסיגה לאחור.