דצמ 28, 2021 11:31 UTC
  • אור מגוחך

החלטתו של נפתלי בנט להחרים את השליח המיוחד של ארה"ב לענייני איראן, רוברט מאלי, שביקר באזור על רקע מאמציו לחדש את שיחות הגרעין עם איראן, היא מתריסה ומזיקה לישראל. חמור מזה, היא מציגה אותו באור מגוחך, כמי שמניף את דגל ה"שינוי", אך בפועל נוהג בהקשר האיראני כחיקוי דהוי של קודמו, בנימין נתניהו.

בניגוד לדונלד טראמפ, ג'ו ביידן הכריז כי הוא מאמין בדיפלומטיה, תוך כדי תיאום עם בעלות בריתה של אמריקה. ביידן הבהיר כי הוא מאמין ש"חזרה הדדית להסכם הגרעין תוביל להישגים במניעת הפצתו של הנשק הגרעיני". בנט לא נפגש עם שליח ארה"ב לענייני איראן וטען כי "גישתו מנוגדת לעמדת ישראל".

גם בקהילת המודיעין הישראלי כבר לא חוששים לבקר את המדיניות שהוביל נתניהו ביחס להסכם הגרעין. מי שהיטיב יותר מכולם לנסח זאת הוא ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, שאמר כי "המהלך של הובלת ארה"ב ליציאה מההסכם היה אסון דיפלומטי מהגרועים שהיו במאה הנוכחית". הלוי הוסיף, כי "יש קונסנזוס מקיר לקיר בקהילת המודיעין בישראל, שהדבר שאסור לנו לעשותו היום הוא לתקוע מקל ברגליים של האמריקאים".

בנט נוהג הפוך מכך. הוא תוקע מקל ברגליהם של האמריקאים, תוך כדי פגיעה הן באינטרס שיש לישראל בהסכם שיתגבש עם איראן, והן ביחסים עם ממשל ביידן. בעשותו כך הוא נוהג כמי שמפעיל את גישת ה"מפסיקים להתנצל" שלו על האמריקאים. יותר מאשר אקט מנהיגותי, זה חרם שמזכיר התנהגות של תלמידים בחטיבת ביניים.

מקור בסביבתו של בנט טען כי לא מדובר בחרם, אלא בהחלטה שלא לקיים מפגש שחורג מכללי הפרוטוקול, בשל העמדות שמקדם מאלי סביב הסכם הגרעין עם איראן. "הוא סבור שהחזרה לשיחות היא לא הדבר הנכון. מאלי מוביל את הגישה הזאת בממשל האמריקאי", אמר המקור. אבל בשורה התחתונה זה בדיוק מה שזה: חרם קנטרני ודי חצוף על השליח האמריקאי.

די לזרות חול בעיני הציבור ולתת לו לשגות באשליות שקיימת תוכנית ריאלית לתקוף את איראן, או לחולל בה חילופי משטר בשלט רחוק. הסכם הגרעין הוא האופציה היחידה. במקום לנסות לסכלו באמצעים מגוחכים מוטב לחזק את הקשרים עם ממשל ביידן, ועם הקהילה הבינלאומית כדי לחזור להסכם הגרעין.