יונ 15, 2022 08:00 UTC
  • שרץ הצנזורה

לאחר רציחתה של העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה, והתמונות של שוטרי משטרת ישראל חובטים בנושאי ארונה בזמן הלווייתה, עיקר הדיון נגע בשאלת הנזק לתדמיתה של ישראל בעולם — ולא בחשש שניטלו חיים בגלל שגיאה של חייל צבא ישראל . גם האלימות של השוטרים במסע ההלוויה לא העסיקה רבים בציבור הישראלי ובתקשורת. בעיני רבים, התדמית היא חזות הכל.

על רקע האווירה הציבורית הזאת קל להבין כיצד הצנזורה הצבאית — שפועלת מכוח תקנות לשעת חירום, נעמדת על הרגליים האחוריות כדי למנוע פרסום אחר, שיש בו כדי לפגוע בתדמיתה של ישראל: המטרה שלשמה, על פי מקורות ביטחוניים, נסע ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ב–2019.

כהן נסע לקונגו שלוש פעמים ב–2019 עם המיליארדר דן גרטלר, בלי שתיאם תחילה את ביקורו עם השלטונות ובלי שהסתיר את זהותו. לפחות בשתיים מהנסיעות האלה פגש כהן את נשיאה הקודם של הרפובליקה, ג'וזף קבילה, עניין שעורר את חשדו של הנשיא המכהן, פליקס צ'יסקדי. קשרי כהן וקבילה, וביקוריו הבלתי מתואמים, עוררו חששות בסביבת נשיא קונגו, ובהחלטה חריגה הוא גירש את ראש המוסד לשעבר ממדינתו בסופו של הביקור השלישי. התנהלותו המוזרה של כהן, שגרמה לגירושו ולחשיפת פעילותו בקונגו, היא הנדבך שלא צונזר מהסיפור.

מטרת הביקורים האלה היא תיבת פנדורה בפני עצמה — אלא שאת הפרטים האלה הצנזורה אינה מאפשרת לפרסם. לאתגר שלשמו נועדה המשימה של כהן יש ככל הנראה קשר רופף בלבד לביטחון ישראל, ועצם הפעלת המוסד להתמודדות עמו מעלה תהיות קשות בנוגע לטיב שיקול הדעת של כהן ושל ישראל.

אפשר לומר במידה רבה של ודאות שהצנזורה מונעת את הפרסום משיקולים של תדמית ישראל, ולאו דווקא משיקולים שנוגעים ישירות לביטחונה. אף על פי שלפרסום הפרטים יש פוטנציאל לחולל סערה בינלאומית, קשה לדמיין פגיעה של ממש בביטחון ישראל אם ייחשפו פרטי הפרשה הזאת.

כשם שלצנזורה אין מנדט למנוע את פרסום התמונות מלוויית אבו עאקלה — אף על פי שהן מזיקות לתדמיתה של ישראל — כך היא חורגת מהמנדט שלה כשהיא אינה מאפשרת לפרסם מדוע ולמה נסע כהן לקונגו. על הצנזורה להסיר לאלתר את האיפול על פרטי הפרשה. "מדינה" שצנזורה צבאית פועלת בה משיקולי תדמית אינה ראויה לתואר.