יונ 15, 2022 08:41 UTC
  • גושפנקה לפגיעה בזכויות האדם

הצעת החוק שאושרה באחרונה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה היא, על פניה, "שוברת שוויון" במאבק בפשיעה ביישובים הפלסטיניים. אלא שבשם מטרה חשובה זו אישרו חברי הכנסת למשטרה לפעול ככל העולה על רוחה, בלא כל גורם מפקח, ונתנו לה יד חופשית לפגוע בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של כל אזרח, ובראשן הזכות לפרטיות.

בשם הרצון המובן "להעלות את שיעור הפענוחים בפשיעה בחברה הפלסטינית", כדברי שר המשפטים, גדעון סער, שהעלה את החוק, המשטרה מקדמת באגרסיביות את "חוק החיפוש". החוק נועד להרחיב את רשימת העילות המאפשרות לשוטרים לבצע חיפושים בבתי מגורים בלא צו שיפוטי. כיום מותר למשטרה לערוך חיפוש בלא צו כשנעשית עבירה; כשאדם המצוי במקום פונה לעזרת המשטרה; או בעת מרדף אחר מי שנמלט ממעצר או ממשמורת חוקית. הצעת החוק תאפשר למשטרה חיפוש בלא צו לצורך תפיסת ראיות, בדגש על מצלמות אבטחה. מדובר בהוראת שעה למשך 18 חודשים.

הצעת החוק לא צמחה בחלל ריק. התופעה שבה תיעוד עבירות — בדגש על אירועי ירי ואלימות — נמחק ממצלמות אבטחה ביישובים הפלסטיניים נעשתה שכיחה. לפעמים מטרת המחיקה בשל חשש של המתעדים, כי העברת החומר למשטרה או תפיסתו על ידה יסמנו אותם כמשתפי פעולה. הם מעדיפים להעמיד את עצמם בסכנה של חקירה על שיבוש מהלכי משפט, ולא לעמוד למשפט שדה של ארגוני הפשע.

אלא במקום שהמשטרה תשקיע את משאביה בחיזוק אמון הציבור הפלסטיני בה, שיביא לשיתוף פעולה, דיווח וסיוע, היא בחרה בפתרון קל: פגיעה בזכויות האזרח. שופט בוחן את מכלול השיקולים למתן צו חיפוש, ובהם גם זכויות המחזיקים בנכס, ואילו השוטר רואה בזכות לפרטיות גורם מפריע. בהעדר נהלים ברורים לביצוע החוק, שיוגדרו מראש, גובר החשש שהמשטרה תנצל את החוק, וכניסה לבתים בלא צו תיהפך לנורמה, בלא הצדקה.

לא מאוחר עדיין לעצור את החוק בהצעתו הנוכחית. הכרזת המשטרה, "נדע לשים מסננים", איננה ערובה מספקת. יש לצמצם למינימום את חופש הפעולה של המשטרה בלא צו שיפוטי, תוך כדי יצירת נהלים ברורים ושקופים והגדרות ברורות ומחמירות למצבים שביכולתה לפעול בהם בלא צו שיפוטי ולצמצם זאת למקרים שהעבירה היא ברף החמור ביותר. אין לתמוך בהצעה בנוסח הנוכחי שלה.